למה אנשים מוכשרים לא תמיד מצליחים להתקדם? על ערך עצמי, מסוגלות ובחירות קריירה

לאורך שנות עבודתי הטיפולית עם אנשים בצמתי קריירה, שינוי וקבלת החלטות, חזרה ועלתה בי שאלה מרכזית: מה מבדיל בין מי שמאמץ סגנון התמודדות אקטיבי, כזה שמעז להתנסות, "לקפוץ למים" ולהתקדם, לבין מי שנשאר בדפוס זהיר ומצמצם, גם כאשר עומדות בפניו הזדמנויות אמיתיות לצמיחה?

פעמים רבות, ההבדל אינו נעוץ רק בכישרון, בידע או בהזדמנות החיצונית. הוא קשור גם לאופן שבו האדם חווה את עצמו: עד כמה הוא מרגיש בעל ערך, ועד כמה הוא מאמין ביכולתו להתמודד, לפעול ולהשפיע על חייו.

במילים פשוטות, ביטחון עצמי נשען בין היתר על שתי חוויות בסיסיות:

"אני ראוי" - תחושת ערך עצמי.

"אני יכול" - תחושת מסוגלות.

שתי החוויות הללו קשורות זו בזו, אך אינן זהות. אדם יכול להרגיש בעל ערך, ועדיין לא להאמין שיוכל להצליח בתחום מסוים. מנגד, אדם יכול להיות מוכשר, מצליח ובעל יכולות גבוהות, ועדיין לחוות בפנים תחושה שאינו מספיק ראוי או שווה. כאשר שתי החוויות מבוססות יותר, הן תורמות לתחושת ביטחון פנימי יציבה יותר. כאשר אחת מהן פגיעה, היא עשויה להשפיע על האופן שבו האדם פועל, בוחר, יוזם או נמנע.

במהלך השנים פגשתי אנשים מוכשרים, יצירתיים ובעלי פוטנציאל גבוה. חלקם הגיעו לעמדות בכירות, אך גם שם חוו ביטחון עצמי פגיע, מלווה בחרדה, ספקות פנימיים ותחושה שעליהם "להוכיח" את עצמם שוב ושוב. אצל חלקם, על אף ההצלחה החיצונית, נותרה תחושת חסר עמוקה, כאילו הישגיהם אינם מצליחים לבסס חוויה יציבה של ערך וראויות. דווקא בשלב שבו נדרשו לעלות מדרגה, לקבל החלטות משמעותיות או להוביל אחרים, הופיעה תקרת זכוכית פנימית: פחד שלא יצליחו להחזיק את ההצלחה, חשש מחשיפה, או ספק עמוק בזכותם להיות במקום שאליו הגיעו.

לצידם פגשתי גם אנשים שחוו לאורך השנים כישלונות חוזרים, לעיתים על רקע קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה או חוויות מוקדמות של ביקורת וחוסר הצלחה. במקרים אלו, תחושת מסוגלות נמוכה וערך עצמי פגיע עשויים להיבנות בהדרגה, עד שהם הופכים למעין מערכת פנימית מגבילה. גם כאשר קיימות יכולות אמיתיות, האדם עשוי להתקשות להאמין בהן, להתמיד, ליזום או לפרוץ את הפער בין הרצוי למצוי.

רבים מהם פעלו מתוך "כלא פנימי" של אמונות מגבילות:

"אני לא באמת מסוגל".

"אני לא מספיק טוב".

"אם אנסה, יראו שאני לא יודע".

"עדיף לא להתנסות מאשר להיכשל".

הקולות הללו אינם תמיד מודעים, אך הם משפיעים על ההתנהגות. אדם יכול להיראות מתפקד, מקצועי ואחראי, ובכל זאת להימנע מקידום, לדחות החלטות, להישאר בתפקיד שאינו מתאים לו, או לוותר מראש על אפשרויות שיכלו לפתוח בפניו התפתחות משמעותית.

בעולם העבודה, תחושת ערך ומסוגלות משפיעות על היכולת ליזום, לבקש, להתמקח, להתמודד עם ביקורת, להוביל, להחליף תפקיד, להתחיל מחדש, ללמוד מיומנות חדשה או להתמודד עם כישלון. הן משפיעות גם על מערכות יחסים מקצועיות: עד כמה אדם מצליח לבטא את עצמו, להציב גבולות, לשתף פעולה, לקבל מקום ולהרגיש שייך.

שורשיהן של תחושות אלו מתעצבים לעיתים כבר בילדות, אך הן ממשיכות להתפתח דרך חוויות החיים. חוויות של הצלחה, הכרה, התמודדות, קשר מיטיב ומשוב מותאם יכולות לחזק את תחושת הערך העצמי ואת תחושת המסוגלות. מנגד, ביקורת מתמשכת, השוואות, חוויות כישלון או תחושת חוסר נראות עלולות לפגוע בהן.

כאשר תחושת הערך והמסוגלות מבוססות יותר, האדם נוטה לפעול מתוך חוסן, סקרנות ונכונות להתנסות. הוא עשוי להתמודד טוב יותר עם אי ודאות, להתאושש מכישלונות, ללמוד מתוך טעויות ולהמשיך לנוע. כאשר הן פגיעות, גם צעד קטן עלול להיחוות כמסוכן, וכל טעות עשויה להתפרש כהוכחה לחוסר יכולת, לחוסר ערך או לשניהם.

לכן, בעבודה טיפולית-תעסוקתית, השאלה אינה רק "איזו קריירה מתאימה לי?", אלא גם:

מה אני מרשה לעצמי לרצות?

מה אני מאמין שאני מסוגל לעשות?

אילו כוחות אני מזהה בעצמי?

ואילו אמונות פנימיות מצמצמות את התנועה שלי?

במאמר הבא אעמיק בהבחנה בין ערך עצמי לבין תחושת מסוגלות: מה ההבדל ביניהם, כיצד הם מתעצבים, ואיך הם משפיעים על בחירות קריירה, יחסים, תעוזה והגשמה. קישור למאמר: ערך עצמי ותחושת מסוגלות: שני כוחות משלימים שמעצבים את הבחירות שלנו.

אני מזמינה אתכם להצטרף למסע של התבוננות, הבנה וצמיחה — אישית ומקצועית כאחד.

להעמקה בקריאה

1. Bandura, A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control. Freeman.

2. Baumeister, R. F., Campbell, J. D., Krueger, J. I., & Vohs, K. D. (2003). Does high self-esteem cause better performance, interpersonal success, happiness, or healthier lifestyles? Psychological Science in the Public Interest, 4(1), 1–44.

3. Harter, S. (2012). The construction of the self: Developmental and sociocultural foundations (2nd ed.). Guilford Press.

4. Mruk, C. J. (2006). Self-esteem research, theory, and practice: Toward a positive psychology of self-esteem (3rd ed.). Springer.

5. Rosenberg, M. (1965). Society and the adolescent self-image. Princeton University Press.

6. Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist, 55(1), 68–78.

7.