לאורך שנות עבודתי הטיפולית עם אנשים בצמתי קריירה, שינוי וקבלת החלטות, חזרה ועלתה בי שאלה מרכזית: מה מבדיל בין מי שמאמץ סגנון התמודדות אקטיבי, כזה שמעז להתנסות, "לקפוץ למים" ולהתקדם, לבין מי שנשאר בדפוס זהיר ומצמצם, גם כאשר עומדות בפניו הזדמנויות אמיתיות לצמיחה? פעמים רבות, ההבדל אינו נעוץ רק בכישרון, בידע או בהזדמנות החיצונית. הוא קשור גם לאופן שבו האדם חווה את עצמו: עד כמה הוא מרגיש בעל ערך, ועד כמה הוא מאמין ביכולתו להתמודד, לפעול ולהשפיע על חייו. במילים פשוטות, ביטחון עצמי

יש אנשים מוכשרים שלא מעזים להתקדם. יש ילדים חכמים שמוותרים מראש. יש מי שלא בהכרח התחילו עם יתרון ברור, אך מתנסים, מתמידים, לומדים מכישלונות, ובונים לעצמם הצלחות לאורך זמן. מה יוצר את ההבדל? מתחת לפני השטח פועלים שני כוחות פסיכולוגיים עמוקים: ערך עצמי ותחושת מסוגלות. הם קשורים זה לזה, אך אינם זהים. יחד, הם מהווים רכיבים מרכזיים בתחושת הביטחון העצמי הרחבה יותר: עד כמה אדם חווה את עצמו גם כראוי ובעל ערך, וגם כבעל יכולת להתמודד, לפעול ולהשפיע. במילים פשוטות: ערך עצמי שואל: האם

שחיקה בעבודה היא אחת התופעות הרווחות והמטרידות בשוק העבודה. לא רק שפוגעת במוטיבציה לקום בבוקר לעבודה, אלא אף משליכה על בריאות גוף-נפש

מהו יעוץ תעסוקתי ומהן הסיבות המובילות ליעוץ בעולם התעסוקה

שינוי בקריירה חלום או מציאות? כיצד מתמודדים עם שינוי כזה?